160 עמ'; למעט אשר ברש כל יתר הכותבים הם מבני רוסיה-פולין, ובהם העורך גרשון שופמן, חיים נחמן ביאליק, יוסף חיים ברנר, דוד שמעונוביץ (שמעוני), מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, יצחק קצנלסון, אהרן אברהם קבק, יעקב פיכמן, אשר ביילין, זלמן שניאור, דבורה ברון ויעקב כהן.
ספרות: Lin, Josef, Die hebräische Presse: Werdegang und Entwicklungstendenzen, Jalkut, Berlin 1928, 749 .
כתב עת של הדור הצעיר של סופרי גליציה העברים, שתוכנן כירחון אך הופיע ממנו רק גיליון אחד.
Remarks:
תוכן: 'פרוגרמה של המעיר' (בפתח); פהן, ראובן, 'מקצה אל קצה (צורתו הרוחנית של צעיר גאליצי)' – סיפור (1—11); ברש, אשר, לבוב, 'בלילות הלבנה' (שיר) (12—13; חלטניקוב, שמאי, 'העצבן' – סיפור (14—19); אימבר, שמואל יעקב, שיר – בתרגום מכ"י (20); פרנהוף, יצחק, 'מתנגדים' – סיפור (21—29); עגנון, שמואל יוסף, 'גר צדק' – סיפור (30—33); ברנר, יוסף חיים, 'משרטוטי עט עופרת' – סיפור (34—36); לבסנרט, אברהם, 'יוסף דילה רינה'.
ספרות:Lin, Josef, Die hebräische Presse: Werdegang und Entwicklungstendenzen, Jalkut, Berlin 1928, 646 .
ירחון ספרותי ציוני בעברית מטעם אגודת צעירי ציון בלבוב.
Remarks:
תוכן:
שנה ראשונה, חוברת א, כסלו תרע"א דצמבר 1911, עורך נ' צ'צ'קס: אל הקוראים (1—2); שוורץ, קרל, 'פרץ בן משה סמולנסקין' (3—4); הרצלוביץ, א', 'קדוש הלילה' (4—6); גריבל, י', 'ה"מחשבות ומעשים" של רבי קרוב' (6—12); פיכטה, יוהן גוטליב, 'מהו עם, במובנה הגבה של המלה, ומהי אהבת מולדת?' (התחלה; בתרגום א. ה-ץ. [א' הרצלוביץ') (13—14); cand, 'פיליטון: חנוכה!' (14—15); עברי, 'פרורים' (15—16)
חוברות ב-ד - חסרות
חוברת 5: ברש, אשר, 'על ההר' (שיר) (65); ראטה, ישראל, לבוב, 'הסתדרות בתי הספר ותעודתה', 2 (66—69); ישראל, ''ההטמנים [...]' – ביקורת על ספרו של הסופר הפולני יוזף וייסנהוף (70—72); 'ההגרה היהודית ותנועות הפועלים': קצור חפשי של המאמר מאת מאקסים אנין' (72—75); פיכטה, 'מהו עם [...]' (סוף); הכהן, אברהם, 'על דבר 'האגדות' וערכן בשבילנו' (77—79); 'פרורים' (79—80).
חוברת ו-ז, חשון תרע"ב, אוקטובר 1911: מכאן ועד לחברות האחרונות: בעריכת נ' צ'צ'קס, וכן "נערך בהשתתפותו של ג. שופמן": שופמן, ג., 'המשורר והנערה המתוקה' (81—82); ברש, אשר, שיר (83); טננבוים, יוסף, 'אחרי הקונגרס' (84—88); גלבר, נתן מיכל [מיכאל], 'תולדות ה'קהל' הגליצי' (88—93); שרפשטיין, צבי, ''יום העברים'' (94—95); רייזר, יעקב, 'סקירה ארץ ישראלית (לשאלת הכשרת הישוב. א. ספיר ז"ל. 'עירה וילאית'. ועד לסיר את א"י. אחד העם בא"י)' (96—98); עברי, 'פרורים' (99—101); G., 'שרטוטים ביבליוגרפיים' (102—103).
'דורש - טוב: הסקירה הפולנית היחידה הדו-שבועית המוקדשת לידע היהדות ולחיי החברה של היהדות ביריעה רחבה'; כתב עת בפולנית שכלל גם כמה חיבורים בעברית; הופיעו ממנו שלושה גיליונות
שבועון בעברית בעל אופי ציוני-דתי, שהיה למעשה המשכו העקיף של 'המגיד'. עורך 'המגיד' האחרון, יצחק שלמה פוקס הזמין את שמעון מנחם לזר, שכתב בעיתון בקביעות מאמרים, לערוך אתו יחד את השבועון והוא היה זה שנאלץ לסגרו בשנת 1903. משנסגר 'המגיד' לזר לא השלים עם העובדה שבגליציה לא יופיע עיתון עברי והחליט להוציא לאור שבועון עברי חדש, הוא 'המצפה', וייעד אותו הן ליהודי גליציה הן ליהודי רוסיה.
בעיתון בן שמונת העמודים היה מדור שהוקדש לאקטואליה בשתי האימפריות (עם דגש על הנעשה באימפריה הרוסית) ובעולם בכלל, מדור שהביא חדשות מהעולם היהודי, חדשות על המתרחש בעולם הציוני ומוסדותיו ובהן דגש על חדשות מארץ ישראל, מדור מיוחד הדן בשאלות יהודיות דתיות והיסטוריות, מדור המוקדש למאמרים על מדע וספרות, סיפורים ושירים, וכן מעל דפיו הופיעו בהופעת בכורה מחברים עברים חשובים לימים, בהם שמואל יוסף צ'צ'קס [עגנון], אורי צבי גרינברג ואביגדור פויארשטיין [המאירי]. אף כי השבועון נחשב לביטאון לא רשמי של המזרחי בגליציה ניכר בו המאמץ הרב שהשקיע עורכו לשוות לו אופי לא מפלגתי ולהתאימו לקהל קוראים רחב ככל האפשר בין יודעי העברית.
Remarks:
לא הופיע בשנים 1914—1917.
תקופה ראשונה של העיתון: שנה ראשונה, גיליון 1, א' ר"ח אייר תרס"ד, 15.4.1904 עד שנה 11, גיליון 37, כ' אלול תרס"ד, 11.9.1914.
בהפסקות עקב מלחמת העולם הראשונה ובעקבותיה, והתחדשויות:
שנה 11, מגיליון 38, י"ד אלול תרע"ו, 22.9.1915 עד גיליון 51, כ"ד טבת תרע"ז, 31.12.1915
שנה 14, מגיליון 1, כ"ז אלול תרע"ז, 14.9.1917 עד גיליון 48, כ"ט אלול תרע"ד, 6.9.1918
שנה 17, גיליון 1, כ"א טבת תרפ"ב, 31.12.1921 (מכאן ואילך ללא כותרת המשנה של העיתון) – גיליון 13, ט"ו אדר ב' תרפ"א, 25.3.1921.
ספרות: Lin, Josef, Die hebräische Presse: Werdegang und Entwicklungstendenzen, Jalkut, Berlin 1928, 475 ; כהנא, אברהם (אבר"ך), 'שמעון מנחם לזר נ"ע (עורך המצפה)' (תרצ"ב), הנ"ל, מסות על סופרים ואנשי שם ודברי חסידות, יבנה, פשמישל תרצ"ד 1934, 29—31; פינלס [פנואלי], שמואל ישעיהו, 'בדרכי יצירה: עורך בגליציה – לזכר ש. מ. לזר ז"ל', זרמים (וילנה), 17 (21.8.1933), 6; המפל, מרדכי, 'שמעון מנחם לאזר, עורך 'המצפה' (מאה שנה להולדתו)', הפועל הצעיר, 58 (תשכ"ה), 8 (3.11.1954), 19—20; ר' בנימין (יהושע רדלר-פלדמן), 'עורך 'המצפה'' (תשרי תרצ"ג), הנ"ל, כנסת חכמים: פרצופים (כתבי ר' בנימין), ירושלים תשכ"א 1960, 345—348; קרסל, גצל, 'שמעון מנחם לאזר ופעלו', לזר, שמעון מנחם, על המצפה: מבחר כתבי שמעון מנחם לאזר, סדורים וערוכים בצירוף מבוא והערות מאת גצל קרסל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט 1969, 1—113; בוסק, מאיר, 'כתבי בעל 'על המצפה' ושל הכותבים עליו', מעריב (תל-אביב), 15.8.1969, 27; בירנבוים, פלטיאל, 'לדמותו של עורך 'המצפה', בצרון (ניו-יורק), שנה לא, כרך 61 (תש"ל), חוברת 1 (תשרי-חשון), 27—30; ברור, אברהם יעקב, ''המצפה' הגליצאי ועורכו', הארץ (תל-אביב), 30.1.1970, 23; גולדשטיין, משה, ''על המצפה', הפועל הצעיר, 63 (תש"ל), 4 (7.10.1969), 18—19; Kressel, G., Guide to the Hebrew Press, Inter-Documentation Co, Zug, Switzerland 1979, 46
שנתון שממנו הופיע רק כרך אחד, ובו סיפורים, שירים, מסות ומחקרים. הכותבים – בעיקר מבני גליציה, ובהם לצד העורכים גם יונה קרפל, מרכי דוד ברנדשטטר, שמעון מנחם לזר, יצחק פרנהוף ופייבל הירש וטשטיין; מחוץ לגליציה השתתפו מחברים מפולין ורוסיה, ובהם ראובן בריינין, יצחק לייבוש פרץ ואליהו ספיר. בין היתר פורסמו שם מאמר בהיסטוריה יהודית מאת לזר, מאמר ביקורת של בריינין על 'המליץ', מאמר של ספיר על האנטישמיות במערב גליציה, מאמר ביוגרפי מאת ויזן על ברנדשטטר ומאמר על פנקסי הקהל של קרקוב מאת וטשטיין.
Remarks:
תוכן:
5—16 – 'לוח לשנת תרפ"ג'
17—32 – קרפל, יונה, 'חיינו וספרותנו: הגיונות'
3—42 – ברנדשטטר, מ"ד, 'מקריניצא: ציור'
43—52 – ויזן, מ"א, 'חזיון לילה' - שיר
53—71 – לזר, ש"מ, 'מלך ישראלי על כסא ממלכה נכריה (חקירה היסטורית-תלמודית)'