שרי המאה: רשֻמות וזכרונות, א-ו.

מחבר: 
פישמן-מימון, יהודה לייב
כותרת: 
שרי המאה: רשֻמות וזכרונות, א-ו.
מוציא לאור: 
מוסד הרב קוק
מקום פרסום: 
ירושלים
תאריך: 
1942
שפה: 
הערות: 

יצא בשנים 1942-1956. כולל שלל התייחסויות לרבנים בולטים ביהדות גליציה וממנה, ובעיקר בחלקים הבאים:
א, 1942: כולל פרקים או חלקי פרקים על הרבנים הבאים: צבי הירש לוין, אב"ד ברלין (פרקים א-ד, 1—36), יוסף תאומים (ה, 37—48), האחים לבית הורביץ, פנחס מפרנקפורט ושמואל שמלקה מניקולסבורג, בניו של צבי הירש, רבה של צ'ורטקוב, וזוסיה מהניפולי (ט-י, 83—108), השל מקרקוב (טז, 170—186), יחזקאל לנדא (יז-יח, 186—214), פנחס הורביץ (יח, 200—214) ומשולם אגרא מבוצ'ץ' וטיסמניץ (כ, 226—239).
ב, 1943: בעיקר פרק לז (278—296), הכולל דיון ברב צבי הירש חיות (286—289).
ג, 1944: המוקדש לראשית החסידות, ובתוך כך לחסידים מוקדמים בגליציה, ובהם יצחק מדרוהוביץ (פרק ב, 22—31), יחיאל מיכל מזלוצ'וב (פרק ו, 57—74), חיים מקרוסנה וזאב וולף מזברז' (פרק י, 120—129), ישראל מרוז'ין, מאיר מפרמישלן, אברהם יהושע השל מאפטא, חיים מצנז ושמעון סופר (פרק יח, 249—259).
ד, 1945: מפרק ד' ואילך רוב הדיון מוקדש לרבני גליציה, ובהם יחזקאל לנדא (פרק ד, 34—42), חיים צנזר הראשון, אברהם גרשון מקיטוב ואלעזר רוקח מברודי (פרק ה, 42—54), אפרים זלמן מרגליות מברודי (פרק ו, 55—61), שלמה קלוגר (פרק ז, 62—70), האחים זוסיה מהניפולי ואלימלך מליז'נסק (פרק ח, 71—80), הרמ"א, שלמה קלוגר, מאיר מפרמישלן, נפתלי מרופשיץ, צבי הירש מרימנוב, מנחם מנדל מרימנוב (פרק ט, 81—96), נפתלי מרופשיץ, חיים מצנז, יעקב אורנשטיין, פייבל מזברז' (פרק י, 97—114), נפתלי מרופשיץ (פרק יא, 115—140), צבי הירש מטרנוב, ובהמשך ברימנוב וברופשיץ, מנחם מנדל מרימנוב, נפתלי מרופשיץ, קלונימוס קלמן מקרקוב, בעל 'מאור ושמש' (פרק יג, 143—157), צבי הירש משרת מרימנוב, ישראל מרוז'ין, אברהם יהושע השל מאפטא (פרק יד, 158—165), צבי הירש מרימנוב, חיים הלברשטם מצנז, יקותיאל אשר ענזיל מסטרי (פרק טו, 166—174), מאיר מפרמישלן, אריה לייבוש מלנצוט, אברהם יהושע השל מאפטא, יחיאל מיכל מזלוצ'וב (פרק טז, 175—210), מאיר מפרמישלן, ישראל מרוז'ין (פרק יז, 211—231) שלמה קלוגר, ישראל מרוז'ין, מאיר מפרמישלן ואפרים זלמן מרגליות (פרק יט, 232—242)
ו, 1956: בעיקר פרק י (208—234), הכולל התייחסויות לעיקר לשני הרבנים הבאים, מראשוני הציונות בגליציה, יהודה לייבוש מנחם מנדל הלוי לנדא (222—225) וגדליה שמלקיס (225—227), וכן לאהרן מרכוס ולאדמו"ר מצ'ורטקוב דוד משה פרידמן (223).