המגיד

כותר: 
המגיד
עורך/עורכים: 
אליעזר ליפמן זילברמן, דוד גורדון, דב גורדון, יצחק שלמה פוקס, יעקב שמואל פוקס
מקום פרסום: 
ליק, ברלין, קרקוב, וינה
הופיע משנת: 
1856
הופיע עד שנת: 
1903
שפה: 
תאור: 

השבועון העברי הראשון. פורסמו בו הן חדשות מהעם היהודי ומהמתרחש בעולם בכלל, הן ספרות יפה, מסאות ומחקר. כתבו בו ממיטב הסופרים והמשכילים היהודים בני התקופה. נוסד בליק שבפרוסיה, אך עיקר תפוצתו הייתה באימפריה הרוסית.

על מנת לזכות בקהל קוראים גדול ככל האפשר השתדל העיתון להימנע מלהתערב בפולמוסים שונים בקרב העם היהודי ברוסיה, ומכאן עמדותיו המתונות. הוא התנגד לרעיונות של רפורמה ביהדות, אך בד בבד תקף את מתנגדיה הקיצוניים ואת אזלת היד שגילו הרבנים לנוכח הבעיות השונות שניצבו בפני יהדות רוסיה. העיתון תמך בעלייה לארץ ישראל, בתנועת חיבת ציון ובתנועה הציונית, והתפרסמו בו ידיעות רבות על יישוב ארץ ישראל. כן סייע בקידום מפעלי עזרה ליהודי רוסיה וארץ ישראל, כולל גיוס עזרה כלכלית למושבות. מ-1890 הופיע בברלין, ומ-1892 בקרקוב ובווינה. ב-1893 אסרה הצנזורה הרוסית על הפצתו שם, מה שפגע קשה במעמדו ובמימונו והביא בסופו של דבר לסגירתו. בקרוב ליובל שנות קיומו הופיעו ממנו 2,266 גיליונות.

הערות: 

המגיד, ליק, פרוסיה, בעריכתם של אליעזר ליפמן זילברמן (1856—1880), דוד גורדון (1856—1886) ודב גורדון (1880-1890), ובהמשך בעריכתו של יצחק שלמה פוקס (1890) ויעקב שמואל פוקס (1890—1903), תחילה בברלין (1890—1892), ולאחר מכן בקרקוב ובווינה (1892—1903).

בליק: הופיע מר"ח סיון תרט"ז, 4.6.1856 ('המגיד: מכתב קורות הימים', ובהמשך בכותרות משנה אחרות: לרוב 'חדשות וקורות הימים'; מט' תמוז תרס"א, 6.7.1881 – ללא כותרת משנה), עד שנה 34, גיליון 28, כ"ט תמוז תר"ן, 17.7.1890.

בברלין: האחים  יצחק שלמה פוקס ויעקב שמואל פוכס ערכוהו שם במשותף מגיליון 29, ג' חשון תרנ"א, 17.10.1890 עד לגיליון האחרון של השנה ההיא, מס' 38, מי"ד בטבת תרנ"א, 25.12.1890. מגיליון 1 של שנה 35, כ"א טבת תרנ"א, 1.1.1891, עד לגיליון האחרון של כתב העת, שימש יעקב שמואל פוקס עורך יחיד. השבועון הופיע בברלין עד לגיליון 23 של שנה 36, ה' תמוז תרנ"ב, 30.6.1892. משנה 35, גיליון 1, כ"א טבת תרנ"א, 1.1.1891 – בכותרת 'המגיד: מכתב עתי שבועי לכל עניני ישראל'.

בקרקוב ובווינה: במחצית השנייה של 1892 העבירו יעקב שמואל פוקס לקרקוב, ושם החל מניין חדש לשנות העיתון. גיליון 1—2 של השנה הראשונה הופיע בי"ח חשון תרנ"ג, 8.11.1892, בשם 'המגיד החדש: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; מר"ח כסלו תרנ"ד, 9.11.1893 – בשם 'המגיד החדש: מכתב עתי שבועי לכל עניני ישראל'; מד' אייר תרנ"ג, 20.4.1893 – 'המגיד לישראל: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; ומאז לסירוגין שני כותרים ראשיים אלו, 'המגיד החדש' ו'המגיד לישראל'; מי"ד תמוז תרנ"ג, 28.6.1893 – רק 'המגיד לישראל: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; מר"ח כסלו תרנ"ד, 9.11.1893 – 'המגיד לישראל: מכתב עתי שבועי לכל עניני היהדות'; מכ"ט אייר תרנ"ג, 15.5.1893 - שוב 'המגיד החדש: מכתב עתי לכל עניני ישראל'; מד' סיון תרנ"ג, 20.5.1893 – שוב 'המגיד לישראל': מכתב עתי לכל עניני ישראל'; משנה שמינית, גיליון 1, כ"ג טבת תרנ"ט, 5.1.1899 – 'המגיד לישראל: עתון לאמי לכל עניני היהדות'; מכ"ח תמוז תרנ"ט, 6.6.1899 – 'המגיד: אורגן לחובבי-ציון: עתון לאמי לכל עניני ישראל'; מראשית השנה התשיעית, מגיליון 1, מראשית שבט תר"ס, תחילת ינואר 1900 - 'המגיד: אורגן לכל דורשי-ציון: עתון לאמי לכל עניני ישראל'; משנה עשירית, גיליון 1, י"ב טבת תרס"א, 3.1.1901 – יו"ל בווינה – קרקוב; מכ"ט אלול תרס"ב, 1.10.1902 – 'המגיד: עתון לאמי – לכל עניני ישראל', עד לגיליון האחרון, שנה 12, גיליון 38, ט' חשון תרס"ד 30.10.1903.

ספרות: Lin, Josef, Die hebräische Presse: Werdegang und Entwicklungstendenzen, Jalkut, Berlin 1928, 410 ; Tsamriyon, Tsemach M., Die Hebräische Presse in Europa (ein Spiegel der Geistgeschichte des Judentums), Haifa 1976, 293-317; Kressel, G., Guide to the Hebrew Press, Inter-Documentation Co, Zug, Switzerland 1979, 41; גלבוע, מנוחה, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, מוסד ביאליק ואוניברסיטת תל-אביב, ירושלים 1992, 117—135; ערך בוויקיפדיה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93

סוג אוביקט: 
Publication