Lysets

שם באנגלית: 
Lysiec
שם באוקראינית: 
Lysets [Лисець]
שם בפולנית: 
Łysiec
שם בגרמנית: 
Lisica
שם ברוסית: 
Lysets [Лысец]
שם בעברית: 
Lisets [ליסייץ]
שם ביידיש: 
Lisets [ליסייץ]
אזור היסטורי-תרבותי: 
Eastern Galicia
היסטוריה מנהלית: 

 

Years

State

Province

District

Till 1772

Polish-Lithuanian Commonwealth, Kingdom of Poland

Rus Voivodship (Województwo ruskie)

 

Kołomyia powiat

1772-1867

Hapsburg Empire, since 1804, -  Austrian Empire

Kingdom of Galicia and Lodomeria (Königreich Galizien und Lodomerien)

Stanislau Gebiet

1867-1914

Austro-Hungarian Monarchy

Kingdom of Galicia and Lodomeria (Königreich Galizien und Lodomerien)

Bohorodczany powiat (Herbivnyk, 130)

1914-1915

Under Russian military occupation

General-Government Galitsiia

 

1915-1918

Austro-Hungarian Monarchy

Kingdom of Galicia and Lodomeria (Königreich Galizien und Lodomerien)

Bohorodczany powiat

1918 - May 1919

West Ukrainian People's Republic

 

 

May 1919 - Sept. 1939

Republic of Poland

Stanislawów wojewódstwo

Till 1932 Bohorodczany powiat

Since 1932 Stanislawów powiat

Sept. 1939 - June 1941

USSR: Ukrainian Soviet Socialist Republic

Stanislav oblast'

Stanislawów raion

June 1941 - July 1944

Under German occupation: General Government (Das Generalgouvernement für die besetzten polnischen Gebiete

Distrikt Galizien

Stanislau Kreishaupt-mannschaft

1944-91

USSR: Ukrainian Soviet Socialist Republic

Stanislavov (Stanislaviv) oblast'; since 1962 renamed Ivano-Frankovsk (Ivano-Frankivs'k) oblast'

Since 1982: Tysmenytsa raion

Since 1991

Republic of Ukraine

Ivano-Frankivs'k oblast'

Tysmenytsa raion

 

נתוני אוכלוסייה: 

השנה

כלל האוכלוסיה

היהודים

1765

(?)

126

1880

2359

983

1900

2512

1095

1921

1560

275

 

 

ליסייץ היא עיר קטנה השוכנת כ 30 ק"מ מערבית לסטניסלאבוב (איבנו-פרנקיבסק) וכ 25 ק"מ דרומית לקאלוש, על הגדה המערבית של נהר לימניסטסיה (Limnytsya). מעט מאוד ידוע על העיר הקטנה הזו. באמצע המאה ה 15 נבנתה במקום טירה-מבצר, אשר שמשה את האצולה הפולנית ששלטה באזור. בעיר קטנה זו התיישבה גם קהילה ארמנית אשר הקימה בשנות ה 80 של המאה ה 19 מפעל למוצרי חרסינה. בנוסף, התקיימה באזור גם מנסרה לייצור מרצפות מעץ אלון. במהלך הכיבוש הרוסי בשנים 1915-1914 נהרסה העיר כמעט לגמרי, וחלק נכבד מתושביה לא חזר אליה לאחר המלחמה.

היהודים

ככל שידוע לנו לא נאסרה ישיבת יהודים בעיר עד המאה ה 18, ובמפקד שהתבצע בעיר וב 9 כפרים המסונפים אליה, נמצאו 126 יהודים בשנת 1765. קהילה קטנה זו התפתחה לקראת סוף המאה ה 19 עת התפחתה גם התעשייה במקום. יהודים סיפקו שירותים שונים לעובדי המפעל, כמו גם לחקלאים בכפרי הסביבה. אמנם, בתחילת המאה ה 20 החלה הגירה של יהודים לערים הגדולות, ובפרט לסטניסלאבוב.

בימי פריחתה של הקהילה היהודית בעיר, אנו יודעים על הרב מנחם מנדל דוד, שהיה דיין ומורה הוראה בטלומאץ', אשר נתמנה לרב הקהילה. שנה לאחר מכן נתמנה הרב יהודה גרשון פיקהאלץ מראזדול, מחבר הספר 'מחנה יהודה', תלמידו של ר' יצחק אייזק יהודה יחיאל ספרין, האדמו"ר מקומרנא. הרב יהודה גרשון שימש כרב הקהילה משך שנים רבות, עד לפטירתו בראשית המאה ה 20. אחריו כיהנו עוד שני רבנים, ושניהם נספו בשואה.

מלחמת העולם הראשונה

כאמור, במהלך הכיבוש הרוסי בעיר הוחרבה העיר, ורבים מן היהודים לא חזרו אליה. האוכלוסיה היהודית המצומצמת שנותרה בעיר המשיכה במסחר זעיר, אך נאלצה להתחרות בתאגיד האוקראיני שהוקם בשנים הללו ופגע בפרנסתם. חלק מן הסוחרים נזקק לקופת גמ"ח שנפתחה בעיר בשנת 1924, אך היקפי ההלוואות היו מוגבלים ומוטעים מאוד. למרות המצב הכלכלי הקשה והירידה הקשה במספר החברים בקהילה, המשיכו תושבי היהודים בעיר לקיים מסגרות פוליטיות ותרבותיות מגוונות. התקיימה בעיר פעילות ציונית ערה, וכן התנהל בעיר חוג דרמה וספרייה. בבחירות בשנת 1927 נבחרו 6 יהודים למועצת העיר ושניים מהם להנהלת העיר.

(רועי גולדשמידט)

מלחמת העולם השנייה

אין ידיעות על יהודי ליסייץ במהלך המלחמה. ידוע שבית הכנסת הגדול שבעיר הוחרב, ושיהודי העיר גורשו ממנה, כנראה לסטניסלאבוב. ייתכן ונשלחו למחנה ההשמדה בעלז'ץ, או שמצאו את מותם ביחד עם קהילת סטניסלאבוב.

מקורות:

פנקסי הקהילות, לישייץ, עמ' 302-301.